לפני כשנתיים דיברתי עם ידידה שלי ששמעה לראשונה שאני גיי.
דיברנו על הנושא, ועל התוכניות שלי לעתיד, ואז היא ציינה שהיא חושבת שאסור לאפשר להומואים לאמץ ילדים או סידורים דומים אחרים. בלי לפגוע, היא הבהירה, היא מאמינה שילד שיגדל במסגרת כזו יפגע.
במקום שבו הייתי באותו שלב היה נראה לי שיש הגיון רב בדבריה. ילד זקוק לדמות אם.
עכשיו אני מבין, בלי לפגוע כמובן, שהיא דיברה שטויות מוחלטות. אני, כמוה, מושפע מהעוצמה האדירה של המודעות הכללית – הומואים זה דבר רע וטמא. זה חדר עמוק לעצמותינו וקשה לנער את זה החוצה.
אף על פי שאני עדיין מסכים שדמות אמהית היא דבר חשוב בהתפתחות הילד, ואף על פי שאני אפעל למען קיומה של דמות כזו בחיי הילד שלי, החשיבות שלה עדיין לא עצומה עד כדי כך שהיא תתן לגיטימציה לאסור גידול ילדים על זוג. ממתי אנחנו עושים מבחני הורות?
ואם כבר עושים מבחני הורות, יש להכיל אותם באופן שווה על כולם. אני למשל חושב שהורים שמתכחשים לעובדות מדעיות ומונעים מהילדים שלהם חשיפה להשקפות עולם שונות, פוגעים בילד שלהם הרבה יותר. אבל אף אחד לא חושב לשלול הורות מחרדים.
מה עם אנשים חסרי השכלה ומקצוע?
אפילו רווקים וגרושים יכולים לאמץ ילד ולגדל אותו באופן חד הורי, אז התירוץ של דמות גברית או נשית הוא רק תירוץ.
אגב, מחקרים הראו שילד שגדל אצל זוג הומוסקסואלי, הוא בעלי אותם הסיכויים להגיע למערכת יחסים הומוסקסואלית כמו ילד שגדל אצל זוג הטרוסקסואלי. למרות שאם לא היינו רואים הומוסקסואליות באופן כל כך שלילי, לא היה צורך במחקר כזה כלל.
אז זהו, אני מחכה לגדל כבר ילד (או ילדה) משלי, ואגדל אותם באופן פתוח וליברלי ולתפארת המין האנושי.




